יעל: "יש לי משפחה מאוד נעימה, מלוכדת, תומכת"

יעל, אחות קטנה לטל, נולדה ב-1 לנובמבר 1973 לאמה כרמלה רוטמן ואביה אהוד בר סבר ז"ל, שבוע לאחר שנפל בקרב במלחמת יום הכיפורים, בהיותו בן 26.
אהוד בר סבר (בורובסקי), בן רינה וזאב, היה קצין בגדוד "ברק" של גולני, שהתקדם והגיע לתפקיד קצין ההדרכה בבית הספר לקצונה בה"ד 1. יעל נולדה ביום האחרון לשבעה על מותו.
כרמלה, במקצועה רכזת פדגוגית ומטפלת באמנות, נותרה עם שתי בנות. לימים פגשה את יוסי חן, טייס קרב לשעבר, ומהנדס מטוסים.
כשיעל היתה בת שש, נישאה כרמלה ליוסי והוא אימץ את יעל ואת טל (כיום עו"ד טל קרת), והביא למסגרת המשפחתית גם את בנו ערן (נ. 1970), כיום אדריכל המתגורר ועובד בניו יורק. ליוסי ולכרמלה נולדה בת משותפת – האחות הצעירה צחית, כיום עוסקת בתחום המדיה.

 

קטע ממכתבה של יעל לאחיה ערן כשהיה בקורס קצינים – שבת 24.3.90
"ערנוש יקר,
מה נשמע, קצין שלי? אני מקווה שתרגיש טוב (לפחות עד סוף הקורס) ושלא כל-כך קשה שם. איך זה באמת לחזור קצת למשמעת לימודים? אם יש לך בעיות, אל תפנה אלי כי לי אין משמעת בכלל. אני כותבת לך עכשיו במקום ללמוד למבחן בסוציולוגיה שיש לי מחר. אבל אל תדאג, המצב לא עד כדי כך נורא. (בצחוק! ראית את התעודה…) החזרות ל'אורזי המזוודות' בעיצומן. עכשיו כשאני חושבת על זה יש במוצ"ש הבא 31.3 הצגה שלנו בבימה. אני לא אדבר איתך אם לא תבוא לראות…."

 

בראיון לעיתון הנוער 'ראש 1' צחית בת ה-15 מספרת על יעל:
"היינו יותר מאחיות. היא היתה בשבילי גם אחות גדולה שפינקה וחינכה אותי, וגם קצת אמא דואגת וחברה טובה. יכולתי לצלצל אליה ולספר לה מה עבר עלי בכל רגע של היום.
היא היתה מצחיקה מאוד, צינית, ונורא משפחתית ודואגת. היא תמיד דאגה לשתף אותי, להראות לי כל מקום עבודה חדש שלה ולספר לי על כל דבר הכי קטן שעשתה… רק מי שהקשיב טוב לשידורים בטלויזיה ולתכניות הרדיו שלה הבין איזה אדם מדהים היא היתה. כל האנשים שדיברנו איתם אמרו שהיא היתה מישהי מיוחדת בשבילם, ומכל המנחים ב'זאפ', איתה יצרו הכי הרבה קשר."

יעל הקדישה לאחותה ברכת יום הולדת בשידור טלויזיוני של הערוץ הראשון:

תמיד הרוח החיה ליד שולחן הארוחה ובאירועים משפחתיים – כמו בסרטון להלן שצולם בבית משפחת חן ביום הולדתה ה-11 של צחית –

למרות הניתוח והפרוטזה שהושתלה ברגלה, יעל רוקדת ושרה:

 

יעל אהבה לבטא את עצמה בכתב ובהופעה, אהבה להתחפש לדמויות שונות ולשחק מול בני המשפחה (מאוחר יותר גם על הבמה ובטלויזיה). בשירים שכתבה, קטעי היומנים, ומכתבים שכתבה לעצמה, היא הביעה המון יצירתיות, הומור, רגישות, ולפעמים גם ציניות. להלן אחד משיריה. ניתן להוריד קובץ עם לקט הכולל שירים נוספים. מדי שנה היתה עורכת לעצמה חשבון נפש, בכתב, על פי היבטים שונים בחייה. להלן קישורית גם למכתב שכתבה לעצמה (ב-1990) המדמיין את חייה בעוד 20 שנה.

קישור לקטעי יומן נוספים

 

 

ב-18 באוגוסט 1996 ליבה של יעל עמד מלכת. ב-20 לאוגוסט 1996 אלפים ליוו את משפחתה בלוויה בבית הקברות ברחובות.

כניסה לבני המשפחה